פסק-דין בתיק ת"ק 51391-01-11

1.         א.         התובעת נהגה ברכבה בנתיב האמצעי מתוך 3 נתיבים ולפתע חשה חבטה ברכבה ולטענתה חבטה זו גרמה נזקים לרכבה על ידי הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת") אשר נסעה בנתיב הימני וסטתה לנתיב נסיעתה.

                        בתביעה זו, תובעת התובעת את נזקיה העקיפים המגיעים לסך של 1,274 ש"ח, הכולל בחובו: השתתפות עצמית בסך של 612 ש"ח, השתתפות עצמית לירידת ערך בסך של 250 ש"ח, טרחה ועוגמת נפש בסך של 200 ש"ח וכינון הפוליסה בסך של 212 ש"ח.

            ב.         הנתבעות סבורות, שיש לדחות את תביעת התובעת, יען כי לטענתן אחראית התובעת לגרם התאונה והנזק, זאת משום שהנתבעת נסעה בנתיב הימני על מנת להמשיך לכיוון וולפסון ועצרה את רכבה למופע אור אדום ברמזור.

                        לאחר שהתחלף לירוק המשיכה הנתבעת בנסיעה.

                        התובעת, אשר נסעה בנתיב האמצעי, סטתה לפתע לנתיב נסיעתה של הנתבעת ופגעה בחלקו השמאלי של רכבה.

2.         א.         בטרם אתייחס לגופו של עניין, על בית המשפט להעיר מספר הערות העולות מהמסמכים שצורפו על ידי התובעת לכתב התביעה - מסמכים המעוררים תמיהה, האם מסמכים אלה מתייחסים לתאונה הנטענת בכתב התביעה - תאונה שאירעה ביום 9.8.10.

                        עם זאת, מאחר ולא בתביעת נזקים ממשיים עסקינן אלא בתביעת נזקים עקיפים והיות והנתבעות מאשרות האירוע שאירע ביום 9.8.10 - יתייחס בית המשפט לשאלת האחריות לתאונה הנטענת ולנזקים העקיפים הנתבעים על ידי התובעת.

            ב.         ותמיהה זו מהי?

                        א)         הצדדים מסכימים, שהאירוע הנטען אירע ביום 9.8.10, ברם התובעת צרפה לכתב התביעה חוות דעת שנערכה ביום 24.6.08 על ידי השמאי מר ישראל מהלל וחוות דעת זו מתייחס לאירוע שאירע ביום 19.6.08, כאשר רכב התובעת נבדק על ידי השמאי ביום 19.6.08.

                                    אם כך הם פני הדברים, מה טעם היה לצרף חוות דעת זו לכתב התביעה - חוות דעת המתייחסת לאירוע משנת 2008?!

                        ב)         אם לא די באמור לעיל, אציין מסמך נוסף המעורר פליאה והמדובר בחוות הדעת, שהוכנה ביום 21.8.07 על ידי השמאי מר יהודה דואני בגין אירוע שאירע ביום 9.8.07 ורכב התובעת נבדק ביום 12.8.07.

                                    השאלה היא לא  רק המועדים הרשומים בשתי חוות הדעת הנ"ל, אלא השאלה היא, מדוע היה צורך במתן שתי חוות דעת ולייחס שתי חוות הדעת לתאונה שאירעה ביום 9.8.10?

                                    זאת ועוד, בתאריך 7.11.07 אף הכין מר דואני תוספת לחוות דעת בגין האירוע שאירע ביום 9.8.07, לאחר שהפעם נבדק הרכב ביום 6.11.07.

2.         ולגופו של עניין, מוסכם על הצדדים, שהתובעת נסעה בנתיב האמצעי ואילו הנתבעת נסעה בנתיב הימני. (ראה בסעיף ג' לכתב ההגנה וראה עדות התובעת בעמ' 1 לפ').

            אין גם חולק בין הצדדים, ששתיהן עצרו לפני רמזור אדום ושתיהן המשיכו בנסיעתן לאחר הגעת האור הירוק.

            בעת קרות התאונה, נסעו שתיהן בכיוון הירידה לאיילון בעוד שהתובעת ממשיכה בנתיב האמצעי ואילו הנתבעת בנתיב הימני.

            אמנם ישנן הסכמות באשר לעובדות הנ"ל, אך באשר לאופן קרות התאונה, מנסה כל אחת מהמעורבות בתאונה להטיל האחריות על זולתה.

            לפיכך, לאור טענות הצדדים, על בית המשפט להכריע בשאלה השנויה במחלוקת ולהחליט בשאלה: על מי חלה האחריות לתאונה זו.

3.         לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את חומר הראיות, הן החומר שצורף לכתב התביעה והן המוצגים שהוגשו במהלך הדיון ולאחר ששמעתי את הצדדים, אני מחליט כי האחריות המרבית לקרות התאונה חלה על הנתבעת - אם כי בנסיבות שהתבררו בבית המשפט, יש להשית גם על התובעת אשם תורם לגרם התאונה.